לדלג לתוכן

נפתלי בנט (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נפתלי בנט
לידה 1789 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1857 (בגיל 68 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1857 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב נפתלי בן מרדכי בנט (בכתיב מיושן: בנעט, בגרמנית: Naphtaly Benedikt;‏ תקמ"ט, 1789ב' בטבת תרי"ח, 21 בדצמבר 1857) היה אב"ד שאפא, היא שאפוב (אנ'), במוראביה.

נולד בניקלשבורג כבנו השלישי של רב המדינה מרדכי בנט. למד בישיבתו של אביו ובבית-הספר הממשלתי ליהודים (Normalschule), שם רכש שליטה בגרמנית. שהה שנה בישיבתו של הרב ברוך תאומים-פרנקל בלייפניק. נשא את חיה קתרינה בת ר' אברהם פוליץ. ב-1816 חיבר את ספרו הראשון, "ברית מלח", שעסק בדיני מליחת הבשר. מ-1821 הועסק כמורה בבית-הספר בניקלשבורג.

ב-1824 חיבר קטכיזם בשם "תורת דת משה וישראל" (שבמהדורתו השנייה נקרא: "אמונת ישראל"), שנועד להחליף את הקטכיזם "בני ציון" מאת הרץ הומברג כספר יסוד לחינוך הציבור היהודי בידי הממשלה. זוגות יהודיים נדרשו להיבחן עליו כדי לקבל רישיון נישואין. חיבורו של הומברג, שהיה כמעט כולו בגרמנית ונכתב ברוח רציונלית, היה לצנינים בידי הגורמים השמרניים ורוב הציבור. "אמונת ישראל", לעומתו, כלל קטעים רבים בעברית והדגיש את חשיבות המצוות והגמרא. הקטכיזם החליפי זכה להסכמה נלהבת של אבי המחבר, רבה של כל מוראביה, אך נדחה על ידי נציבות החינוך בחצר הקיסרית בשל אופיו השמרני וריחוקו מאידיאלים אוניברסליים.

חיבר "מספד גדול וכבד" על אביו, עת מותו של הלה ב -1830. ב-1833 התכתב עם יש"ר מגוריציאה מעל דפי כתב-העת "כרם חמד". ב-1836 מונה לרבה של שאפא. הנהיג יום צום לזכר השריפה שכילתה את מגורי היהודים בכפר ב-1822, וחיבר קינה על האירוע. הצום נשמר עד חורבן הקהילה בשואה. ב-1840 חיבר מספד, "אמרי שפר", על החת"ם סופר. ב-1845 הגיש את מועמדותו למשרת רב המדינה של מוראביה, וחיבר מכתב תלונה על כך שנשקל מינויו של הרב שמשון בן רפאל הירש לתפקיד. באיגרתו לממשלה, תיאר את הירש כבור מסוכן וכגרמני זר, החומס משרה שרק מוראבי מלידה צריך להחזיק בה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]